החלטה בתיק ת"ט 30786-04-13

1.      לפני בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. בתצהיר אטדגי אהרון, המנהל של המבקשת, נטען כי האזהרה נמסרה לאשתו אשר עובדת במסגרת המבקשת וממונה על קבלת דברי דואר, אך בהיסח הדעת ועקב עומס עבודה, היא לא העבירה את האזהרה לטיפולו ובשל כך לא הוגשה התנגדות לביצוע שטר. בהקשר זה יש לציין כי האזהרה נמסרה למבקשת ביום 26/2/13, כך שהיה על המבקשת להגיש את התנגדות עד 28/3/13. ההתנגדות הוגשה רק ביום 11/4/13, באיחור של כ-14 ימים.

2.      דין הבקשה להידחות.

3.      סעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 30 יום מהיום בו הומצאה האזהרה למבקש. מדובר במועד שנקבע בחיקוק. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד שנקבע בחיקוק, על המבקש להראות טעם מיוחד, אשר מצדיק את הארכת המועד שנקבע בחיקוק.

קנה המידה שנקבע בפסיקה לעניין הטעם המיוחד הוא חמור, ובית המשפט לא יאריך את המועד כדבר שבשגרה, ב רע"א 2195/00 המועצה המקומית מג'אר נ' אכרם סרחאן, תק-על 2000(2), 32, נקבע כי "האינטרסים המעורבים בבקשה זו אינם רק האינטרסים של המבקשת, אלא גם של המשיב, שלאחר חלוף המועד להגשת בקשת הביטול זכה למעין "חסינות" מפני ביטול ההליכים שננקטו נגדו...".

הכוונה ב"טעם מיוחד" הינה טעם הנגזר מגורם חיצוני שאיננו קשור לבעל הדין או בא כוחו, ואין לו שליטה עליו ( יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890; בש"א 480/86 אטלנטיק חב' לדיג וספרות בע"מ נגד מדינת ישראל פ"ד מ(ד) 159, 161 - 160. ו בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209, עמ' 211, שם נקבע כי: "בתי המשפט נוטים להיענות לבקשות להארכת מועד מקום שנדרשת הוכחתו של "טעם מיוחד", כאשר האיחור נגרם בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין; ואולם כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא-כוחו, נקבע כי אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ".

4.      לענייננו, המבקשת טענה, כאמור, כי בהיסח הדעת ועקב עומס עבודה, אשתו של מנהל המבקשת, הממונה על דברי הדואר, לא העבירה לטיפולו את האזהרה שהתקבלה מלשכת ההוצאה לפועל. אין בהסבר זה כדי להוות טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. מדובר בהתנהגות רשלנית גרידא הקשורה במבקשת עצמה ובאשתו של מנהל המבקשת, שאינה מגיעה לכדי טעם מיוחד כפי שמונח זה פורש בפסיקה. די באמור כדי להביא לדחיית הבקשה להארכת מועד ולמחיקת ההתנגדות לביצוע שטר.

5.      למעלה מן הצורך בדקתי גם את טענות ההגנה שהעלתה המבקשת ולא מצאתי בטענות אלה טענות הגנה ממשיות וטובות מאוד שיש בהן כדי לגבור על הצורך בהוכחת טעם מיוחד. מדובר בתביעה שנפתחה בדרך של הגשת בקשה לביצוע שיק שהמבקשת חתמה עליו ומסרה אותו למשיבה במסגרת הסכם שנכרת בין שתי החברות ולפיה סוכם כי המשיבה תבצע עבור המבקשת עבודות תשתית כקבלן משנה. המבקשת טענה, כי המשיבה כלל לא התחילה בביצוע העבודות ולפיכך עומדת לה טענת כישלון תמורה מלא. מנגד טענה המשיבה בתגובתה ובתצהיר מטעמה, כי בוצעו על ידה עבודות בהיקף של 111,534 ש"ח בתוספת בע"מ, הועבר למבקשת חשבון חלקי המפרט את העבודות שבוצעו ובעקבות כך התנהלו דין ודברים שבעקבותיהם סוכם שהמבקשת תשלם למשיבה סכום של 100,000 ש"ח. בעקבות סיכום זה נמסר למשיבה השיק נשוא הבקשה לביצוע. משום מה, המבקשת לא הגישה תשובה לתגובה וכלל לא התייחסה לטענות אלו שפורטו בתצהיר שצורף לתגובה.

6.      מכל האמור עולה, כי מדובר בשיק שהמשיבה מחזיקה בו כדין בגין עבודות תשתית שביצעה, לכאורה, המשיבה עבור המבקשת. בנסיבות אלו, סיכויי ההגנה של המבקשת נראים, לכאורה, נמוכים באופן שאין בהם כדי לגבור על דרישת הטעם המיוחד. מובן מאליו שאם המשיבה לא השלימה את העבודות כמוסכם או שהתגלו בעבודות שביצעה ליקויים כאלה ואחרים, פתוחה הדרך בפני המבקשת להגיש תביעה על סמך עסקת היסוד.

7.      אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, ועל מחיקת ההתנגדות לביצוע שטר על הסף. המשיבה תהיה רשאית להמשיך בהליכי הגביה במסגרת תיק הוצל"פ מס' 10-01527-13-2. המבקשת תשלם למשיבה הוראות הליך זה בסך 2,500 ש"ח.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: